Opening
אז קניתי מעיל ב -120 שקלים. אני. מור לייטון בכר, על כל שלושים אלף עוקביה באינסטגרם. זאת שיש לה מאות מכנסי טייטס של לולולמון שעלו מאתיים דולר כל אחד במחסן אחסון אי שם בחולון, יחד עם שמלות סריג של פילוסופי, וקרדיגנים של khaite luggage. ולא, אני לא הבת של מוחמד חדיד ולא גדלתי בניו יורק. אני אשה בת 30 (בעוד כמה ימים), שפיתחה הרגלי צריכה מגונים לצד הפרעות אישיותיות רבות, מה שהביא אותי כיום למיטת יחיד בבית אבי ברחוב חד סטרי עלוב ברעננה. למען האמת, הבית לא כל כך נורא. זה הבית של סבתא וסבא שלי ז׳׳ל, שאפשר לומר שגדלתי בו. הוא לא קטן מדי ולא גדול מדי וחמים במידה הנכונה, ואפוף זכרונות נעימים. זו לא הדירת לופט המטורפת שגרתי בה באלנבי פינת מזא׳׳ה או החדר בבית הויקטוריאני בלב סן פרנסיסקו, אבל בהחלט היה יכול להיות גרוע יותר. הבית הוא גרגר חול בביוב שיצרתי, שנקרא החיים שלי. לפני שלושה-עשר ימים נחתי בישראל. לפני שלושה שבועות השתחררתי מהמחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים במיאמי. אני לא שומעת קולות ואין לי מחלת נפש אקזוטית של אנשים יצירתיים, יש לי הפרעת אישיות גבולית. הפרעה נפשית שאף אחד ל